קונסטרוקטור

הקמה של מבנה מצריכה פעולות מגוונות המתבצעות בצורה אינטנסיבית במטרה להביא לכך שהוא יוקם תוך פרק זמן קצר יחסית (עדיין, הצפי הוא למספר שנים לפחות). בשלבים שונים לאורך הדרך נכנסים לתמונה בעלי מקצוע שונים, כאשר נראה שאין רבים החשובים יותר מאשר מהנדס המבנים, המכונה גם קונסטרוקטור. על התפקידים העיקריים של מהנדס המבנים, על ההכשרה שעליו לעבור וטיפים מועילים בבחירת קונסטרוקטור תוכלו לקרוא במאמר הנוכחי.

מה עושה קונסטרוקטור?

התפקיד המרכזי של מהנדס מבנים הוא לתכנן באופן מוקפד את האלמנטים השונים של המבנה, שיכול כשלעצמו להיות מכל סוג: מבנה מגורים, בית פרטי, מבנה ציבורי, מבנה תעשייתי, מחסן, אולם וכיוצא באלה. האתגר כאן הוא לתכנן את המבנה כך שיוכל לספק מענה מלא ובעיקר בטיחות ללא פשרות בכל תרחיש.

המבנה צריך להיות חזק מספיק כדי לעמוד בעומסים שבוודאי צפויים להיות עליו, גם בתרחישים קיצוניים שונים כמו רוח עזה או רעידת אדמה. לא מפתיע שבשדה המשחק הזה הסטנדרטים רק עולים על הזמן, כך שמה שהיה בעבר תקני כיום מוגדר כמסוכן וכבלתי קביל. ניתן לראות דוגמא ניצחת לכך בכל הנוגע לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידת אדמה, עם הרצון להפוך מבנים ישנים שאינם עומדים בתקן הנוכחי של רעידות אדמה למבנים חזקים יותר במסגרת תמ"א 38, או לחלופין העובדה שכל מבנה שמוקם בישראל כיום חייב לכלול מרחב מוגן (שלרוב יהיה דירתי). איש המקצוע חייב להיות מעורה בנעשה בתחום, על כל העדכונים והתקנות החדשות שצצים בו באופן תדיר.

אלמנט נוסף שהקונסטרקור צריך לקחת בחשבון בכל עת הוא שיש צורך להקים את המבנה בצורה שתאפשר עמידה בלוח הזמנים וגם בתקציב שהוגדר. הוא זה שצריך להיות אחראי לבחירה נכונה של חומרי גלם כך שיהיו עמידים מצד אחד וחסכוניים מהצד השני, או לשיטת הבניה שתאפשר מקסימום תועלת במינימום מאמצים. הבטיחות חייבת לעמוד בראש מעייניו של מהנדס המבנים, אבל ברור שגם לשיקולים כלכליים שונים יש מקום, כל עוד הם אינם באים על חשבון הבטיחות.

דגשים בבחירת מהנדס מבנים

מהנדס מבנים מחזיק את המושכות בכל הנוגע לביצוע הפעולות החשובות ביותר בהקמת מבנים, כך שברור שהידע המקצועי שלו חייב להיות מעמיק ונרחב. המהנדס צריך להבין את התחום לעומקו, לדעת לנתח את המבנה עד הרזולוציות הקטנות ביותר ולהיעזר בשיטות ובכלים מתקדמים. מבחינה מעשית הוא צריך להיות בוגר לימודי הנדסת מבנים, כשתואר המהנדס ניתן לו רק לאחר מעבר בהצלחה של תקופת הסטאז'. על המהנדס להיות רשום כמהנדס מן המניין בישראל, מה שאינו מובן מאליו בתחום שבו בעלי מקצוע ללא הכשרה אקדמית ומעשית מספקת עשויים להציג את עצמם כמומחים בתחום.

ההמלצה הברורה כיום היא לבחור בחברות המתמחות בתחום הבנייה בכלל ובקונסטרוקציה בפרט, חברות שביכולתן לספק מענה מקיף לכל אחד משלבי ההקמה של המבנה. יש לבדוק מהו הניסיון המקצועי של החברה בביצוע פרויקטים, כאשר אלפי פרויקטים בישראל ומחוצה לה נראים כמו דבר מובן מאליו. חשוב לראות באיזה סוג של מבנים מתמחה החברה (לדוגמא, יש הבדל בין הקמת מבני מגורים קטנים יחסית לגורדי שחקים), וכן מהם התהליכים שהיא מלווה: יש נקודות שוני רבות בין הקמת מבנה מאפס לעומת חיזוק ושיפוץ המבנה במסגרת תמ"א 38, לדוגמא.

ומה לגבי שיטת העבודה?

חשוב לשים לב לשיטת העבודה של המהנדס או של החברה המבצעת. קצרה היריעה מלתאר כאן כל גוף ידע שנהוג להתבסס עליו, אבל ברמה הכללית מדובר באחת משתי סביבות עבודה מרכזיות: סביבת BIM המבוססת על מידול מלא של כל אחד מהרכיבים המרכיבים את שלד הבניין, או לחלופין סביבת CAD שבמסגרתה נעשה שימוש בתוכנות מסורתיות יותר של תכנון בעזרת מחשב (תב"מ).

חברות שמחזיקות בכלים לביצוע בכל אחת מהשיטות האלו יכולות להתאים את השיטה למאפייני הפרויקט ולרצון הלקוח, ולכן נראה שהן צריכות לקבל עדיפות.

אהבתם את המאמר?

Share on facebook
Share on Facebook
Share on twitter
Share on Twitter
Share on linkedin
Share on Linkdin
Share on pinterest
Share on Pinterest
אריאל יוספי

אריאל יוספי

כלכליסט במקצועו, חובב ספרות ישראלית ועוזר לאנשים לנהל את כספם בצורה טובה יותר.

השאירו תגובה

אולי יעניין אתכם